"איש לא ערער על זה", ראיון בעיתון העיר, 24.5.2001

לאה לנדוי ויתרה על קריירה משפטית מבטיחה למען בעלה, שופט בית המשפט העליון משה לנדוי. "אילו בעלי היה מהנדס או רופא, הייתי אולי מתפתחת יותר בתור משפטנית, אבל זה לא היה כך"

דוגמא הפוכה להתנהלות בני הזוג ברק היתה בהחלטת השופט משה לנדוי ורעייתו. כאשר התמנה בעלה לכהונה בבית המשפט המחוזי בחיפה ויתרה לאה לנדוי (לבית דוכן), שנחשבה למוכשרת לא פחות מבן זוגה, על הקריירה המשפטית שלה. ב"כבודו" כותבת נעמי לויצקי ש"השופטת ברק מספרת שבעקבות מינויה לבית הדין הארצי התקשר אליה לנדוי כדי לברכה. מהשיחה אתו התרשמה שהיום, בדיעבד, הוא מצר על כך שרעייתו נאלצה לוותר על הקריירה שלה בגינו. אולי הצדק איתכם, אמר לה, אני כבר איני יודע".

השבוע אומרת לאה לנדוי כי אינה מצטערת. "לא רציתי שהשופט יישב ועורכת הדין אשתו תופיע לפניו וכך הלאה", היא מסבירה. "עבדתי אמנם בשטח הקרוב ללבי, בתחום המקרקעין, במחלקה המשפטית של חברת גב ים, ולא היה שום ניגוד אינטרסים, מפני שהייתי פקידה, אמנם משפטנית, בחברה שלא היה לה שום קשר אל בעלי. אנחנו הקפדנו על הדברים האלה".

מבחינתך זה היה ויתור?
"כן ולא. אפשר להגיד שלא, מפני שהעבודה היתה רצינית. הוא עבד בשלו, אני עבדתי בשלי. עוד לא היו לי ילדים, אחר כך נולדו הבנות והייתי צריכה להפסיק כל פעם. אז היה יותר קשר לגדל ילדים. אני חושבת שזה היה בסדר גמור. איש לא ערער על זה".

איפה כן ויתרת?
"אילו בעלי היה מהנדס או רופא, הייתי אולי מתפתחת יותר בתור משפטנית, אבל זה לא היה כך ואני אף פעם לא הצטערתי".

מה דעתך על הקריירות המקבילות של בני הזוג ברק?
"אלה ידידים שלנו, אני לא רוצה להביע דעה, אם כי יש לי דעה, אבל אני לא רוצה לא להלל אותם ולא להשמיץ אותם. אינני רוצה לעסוק בזה, אך לא מפני שאני חייבת משהו למשפחת ברק, בהחלט לא".

 

photo 1 (1)