יום ד' לשבוע, כד' באב תרפ"ה

יצאנו לדרך
עוברת אני בעגלה דרך הרחוב החדש בירושלים ומביטה על כל סביבי. שלום ירושלים שלום. עוזבת אני אותך לשלשה חודשים, נוסעת אני לאירופא. אראה אתור מקומות יפים ואשוב אליך.

בתחנת הרכבת
רעש, המולה ושאון, המצילה מצלצלת פעמיים ושלש. אנחנו נוסעים. שדות, סלעים, הרים. אני רואה ואני נוסעת. הנה נוסעת אני הלאה הלאה עד לקצות הארץ.

לוד
באנו ללוד, ושוב רעש והמולה כמו בירושלים. ועוד הרבה יותר רע. הנה החלפנו רכבת הנוסעת מצרימה. פנים חדשים הכל משתנה. אף פרחים הביאו לנו פרחים נחמדים והם שלוחים מראש עיריית תל-אביב אל אמי. עלינו על הרכבת והנה סל ענבים אשר זה עתה הביאו מן הכרם עומד ועל ידו שני אנשים והם אומרים לאבי כי את זה שלחו יהודי פתח-תקוה לאבי על אשר עבד לטובתם. שלום! להתראות! קוראים מסביב ואנחנו זזנו.

נוסעים אנחנו
אנחנו נוסעים לאלכסנדריה של מצרים ושם נעלה על האוניה ונסע לונציא של איטליה. מושבות כפרים נראים מרחוק ואנו נוסעים מהר כעל כנפי נשרים. הנה כבר עברנו את גבול הארץ. זהוא מן עמוד גבוה ועליו שלט גדול וכתוב באנגלית "הגבול בין ארץ-ישראל ומצרים". ובכן נמצאנו במצרים. חולות חולות מסביב. באנו למדבר סיני. מדבר שומם רק חולות מסביב ובחולות צומחים דרדרים וקוצים. ושוב חולות עד אין קץ. והנה תמרים נראים מרחוק אלה הם נאות המדבר. אבי מבאר כי לפני כמאה שנה עברו אנשים במדבר ואכלו תמרים ואז הגרעינים היכו שורש באדמה ונמצאו בה עורקי מים צמחו העצים במשך מאות שנים אלה ועתה גדלו והיו למחנות.

קנטרה
באנו לקנטרה המזרחית ונקח את חפצינו והלכנו לתעלת צואץ לעבור בה. התעלה אינה רחבה ביותר, אוניות עוברות בה וארוכה היא כמרחק בין ירושלים וחיפה. עברנו את התעלה לרובה על ידי הגשר המתנועע אשר דומה לאוניה והוא עובר לאט לאט. והנה הגענו לקנטרה המערבית. ראינו כשתיים שלש אניות שטות בנהר (בתעלה) והן שטות לאט ומוסיפות לנהר מראה הוד. חיכינו בקנטרה המערבית כשעה ועלינו על הרכבת הנוסעת לאלכסנדריה.

בדרך לאלכסנדריה
אך זזנו והנה אבק מתרומם מהארץ ומכסה את הנוף. וכולם אמרו הנה זהוא אבק אפריקא. נסענו ברכבת מצד אחד תעלת צואץ ומהשני שדות פוריים ובהם עוברות תעלות העוברות מהנילוס ומשקות את השדות. התיישנתי ברכבת ואבי העירני כי באנו לבנהה.

בבנהה
ירדנו מהרכבת שלנו עברנו דרך גשר העץ אשר שמה וישבנו לחכות לרכבת שתבוא לקחתנו לאלכסנדריה. הזמן עבר לאט לאט. עליתי על הגשר ירדתי ומקום לא מצאתי. הזמן עבר כה לאט ובשעמום. וכאשר באה הרכבת ועלינו עליה תקפה אותי שינה חזקה ואשן עד אור הבוקר.

יום ו' לשבוע, כ"ה באב

באלכסנדריה
כאשר התעוררתי הייתי עוד ברכבת ואבי אמר כי התקרבנו כבר לאלכסנדריה. ועוד מעט נהיה שם. עברה כחצי שעה ובאנו לתחנת העיר. יצאנו מהרכבת והנה צעקות וגידופים כמו בכל עיר גדולה. הרכבת עמדה תחת גשר ברזל והיה שמה קר מאד. אחרי זמן קצר לקחנו עגלה ונסע למלון "מג'סטיק".

מראה אלכסנדריה
אלכסנדריה כבר דומה לעיר אירופאית. יש בה רכבות חשמל הנקראות בשם "טרומביי", וכמעט על כל פני העיר ישנם פסי ברזל בשביל הטרומביי. שם קל מאד ללכת משום שהרחובות מכוסים ב"אספל" שהוא חלק ונוח להליכה. העגלות אינן רתומות לסוסים אלא לפרדות ולא שתי פרדות רתומות לעגלה אלא רק אחת, ולכן אין רעש גדול בעיר. יש באלכסנדריה גנים יפים המלאים ירק כי האדמה שם פוריה. נחנו במלון ונצא בעגלה לבקר את העיר. הסתובבנו בכל חוצותיה ובכולם היה כל כך נעים לנסוע כמו להפליג באוניה. הסתובבנו כשעה ונבוא אל גן העיר. הגן הזה פורה מאד והוא גדול. בתוך הגן יש אגם ובו שטים ברבורים נחמדים, בעלי הצואר הארוך. הגן מסודר על גבעות ובקעות ושבילים מובילים לכל מקומות העיר. ביקרנו כחצי שעה את הגן ונשוב אל המלון. ישבנו נחנו וחיכינו ולשעה האחת עשרה לקחנו עגלה ונסע אל הנמל לעלות על האוניה "ויננה".

ההכנות לנסיעה
עלינו על האוניה ונתחיל להסתדר. עשינו כל מיני הכנות ולא רק אנחנו עשינו זאת כי אם גם המלחים אשר עבדו להרים את הסחורות וכל האוניה היתה מלאת רעש. כאשר כלו את הכול ראו כי האוניה מלאה ערבים והמלחים סיפרו לנו כי באוניה נוסעת אישה אחת ממשפחת המלך המצרי והם באו ללוותה. אחרי ככלות הכול וזמן ההפלגה קרוב לבוא ירדו המלווים מהאוניה והנה הורם העוגן ואנחנו הפלגנו.

ראשית נסיעתי
כאשר רק הורם העוגן לא הרגשתי רגש תנודה אך כאשר נכנסתי לתא הרגשתי תנודה גדולה מאד. שום חשק לא היה לי לנסוע כאשר ראיתי שהאוניה תתנועע כל שאר היום בליתי לא טוב. עליתי על הגג וירדתי ושום דבר לא מצאתי שימשוך את לבי. והנה בא הערב. ובהתישבנו וברידתנו לתא ישנתי ושנתי היתה מתוקה מאד אחרי יום העמל והתלאה. בין כה וכה נעלמה אדמת מצרים.

יום ז' לשבוע, כ"ו באב

באוניה
ים ים וים מכל עברי והים לא נרגע. נראו גלים גדולים. כל הזמן ים וים ולא נראו שום אדמות. הנה אוכלים את ארוחת הבוקר והנה כבר שותים את התה של אחרי הצהריים והנה שוב בא הלילה ושוב הולכים אל הגג וישנים ושוב יורדים אל התא והולכים לישון וכך עובר היום.

יום א' לשבוע, כ"ז באב

איי יוון
ביום זה אמרו המלחים כי נראה את איי יוון. בשעה האחת-עשרה ראינו אי קטן שעל יד האי הגדול "קרית". עד שעה שתיים ראינו את האיים היוונים. הם שוממים והרריים ואין שם שום ערים. ככה עבר חצי היום. ואז הלכנו שוב לישון אחר הצהריים. ורק בשעה שלש ביום הראשון נראתה לפנינו ברינדיזי.

בברינדיזי
אך ראינו את ברינדיזי ורוחנו התחדשה בנו. הנה נראה אדמה. אכן זה טוב. והנה התקרבנו יותר ויותר. לעינינו נראו האיטלקים עם נוצותיהם אשר עוררו צחוק גדול. ברינדיזי היא עיר מזרחית אף על פי שהיא באירופא. אדמתה די פוריה. היא עיר מסחרית. כאשר באנו לנמל ועגנו באו אל האוניה הרבה אנשים אשר רצו לנסוע לטריסט ולונציא. עלו גם פקידים שונים ובאוניה היה רעש גדול. העגלון בברינדיזי לבוש צילינדר כחול ובגד יפה – כהולך לאיזה נשף. ידיו בכפפות ידיים. הוא בא לפגוש מיניסטר אחד. בילינו בברינדיזי כשעה והפלגנו הלאה. היה היה שקט וכך עבר עלינו היום.

יום ב' לשבוע, כ"ח באב

השמחה לרדת מהאוניה
בין כה וברינדיזי נעלמה ואנחנו כשהשכמנו בבוקר ראינו את איטליה מצד אחד ומהשני את יוגוסלביה. ככה שטנו כחצי יום ובשעה 11/2 ראינו את האי לידו אשר על ידי ונציא. כבר התכוננו לקום. האוניה הולכה ומתקרבת למחוז חפצנו אל ונציא. הנה נראית לנו מרחוק העיר והיא עומדת כולה על מים. כשעה וחצי שטנו לאט ונבוא אל הנמל. לפני אשר ירדנו בונציא בדקו את הפספורטים שלנו. אחרי כן בדקו את חפצינו אם אין לנו דבר הזקוק למכס. אחרי כל זה ירדנו ובאנו את המשרד של "לויד טריסטינו". שם בדקו שוב את חפצינו ונתנו לנו את הרשות להיות בעיר. ובכן נמצאנו בונציה.

מבנה ונציא
כידוע ונציא היא עיר הבנויה על 118 איים קטנים. אותם מחברים גשרים של ברזל או של אבן. הרחוב הראשי בונציה הוא הקנל הגדול הנקרא "גרנד קנל". ממנו יוצאים קנלים קטנים לכל הרחובות. הבתים ניגשים עד המים ואליהם ניגשים בסירות שקוראים להן "גונדולה". הגונדולה היא סירה ארוכה ובקצה האחורי היא מתעגלת ביוצרה ראש קטן ומהקדמי היא גם כן מתעגלת ויש לה ראש של ברזל מפוצל באיזו צורה. יש כסאות לשבת וכאשר חם יש לה מן מכסה. מלבד הגונדולה יש בונציא גם טרומביי וזו היא אוניה קטנה השטה באגם. "אוטומובילים" יש גם כן. החלקה היותר גדולה בונציא היא "פיצא סן מרקו" אשר בה נמצא ארמון ה"דוג'ה" לאמור ארמון הדוכס, מזמן שונציא היתה שיכת לעצמה ולא שיכת לארץ איטליה. בפיצא הזו יש טור גדול ושמו טור "קמפנילה". ובין הבתים ובארמונות הגדולים ובית הכנסת הגדול יש חלקה גדולה אשר אליה באים כל המטיילים בונציא. חוץ מזה יש מקומות קטנים שזרוק עליהם "צמנט" והם זרים מאד.

טיולי הראשון בונציא
אך באנו בגונדולה למלון והתלבשנו והסתדרנו ושתינו תה יצאנו לטיול על פני פיצא סן מרקו. פיאצה זו ידועה בונציא במקום נקבצו ובאו כ- 200 איש. אך באנו והנה הרבה יונים באו והתאספו סביבנו. קנינו ליונים גרגירים ופיזרנו להן והן נתאספו ועלו אחת על השניה ואכלו את הגרגירים הניתנים להם. היו שם צלמים אשר צילמו אנשים כאשר יונים בידיהם. בפיצא זו עומדים שני עמודים הדומים בצורתם למין עמוד עגול ההולך וצר למעלה. על אחד האריה הונציאני ועל השני יש אביר הדוקר בחניתו דרקון. כה טיילנו עד הלילה ואז שבנו למלון אכלנו וישבנו לנוח על הגזוזטרה.